ערעור על החלטת ביה"ד על פיה המערערת לא תהא רשאית להגיש תצהיריה או להעיד עדים מטעמה

הנשיא ס' אדלר:

בית הדין האזורי בירושלים ]1[ קבע, כי המערערת לא תהא רשאית להגיש תצהיריה או להעיד
עדים מטעמה. האם נתערב בהחלטה, נבטלה ונורה על החזרת הדיון למסלולו? זו השאלה
הניצבת במרכז הערעור ברשות )בר"ע 1014/02( שבפנינו.

2. תמצית העובדות הצריכות לעניין:

המהלכים הדיוניים שהתנהלו בבית הדין האזורי והכרוכים בערעור זה, הינם רבים
וממושכים. נעמוד על עיקריהם.

ראשיתם של ההליכים בסוף שנת 1997, עת הגיש המשיב )להלן - דמארי(, עובד הוראה
במקצועו, תובענה, בעיקרה כספית, כנגד המערערת )להלן - גם המדינה(. בעת הגשת התביעה
האמורה, טרם היה דמארי מיוצג על ידי עורך דין. משכך, בקדם הדיון שהתקיים בפני רשמת
בית הדין האזורי, לא ניתנה החלטה על הגשת תצהירי עדות ראשית. בישיבת ההוכחות
שהתקיימה בפני בית הדין קמא, ביום 27.9.98, הוחלט כי מאחר שהמחלוקת בתיק היא בעיקרה